חופשת הלידה של חנן
✈👶
תארו לכם שאתם מגלים פתאום שבחברה שבה אתם עובדים יש חופשת לידה לגבר. ולא סתם חופשת לידה לגבר (כזו שאורכה 5 ימים והיא ניתנת על חשבון ימי מחלה וימי חופשה של העובד...) אלא חופשת לידה של חודשיים (!!!) בתשלום! (!!!) כזו שלא חייבים לנצל ישר כשהתינוק נולד, אלא אפשר לנצל אותה מתי שרוצים במהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק החדש! (!!!)
אז כן -
קצת אחרי שהגענו לצ'נדלר, וחנן התחיל לעבוד כאן, הוא גילה שבמקום העבודה שלו נותנים לגברים חופשת לידה בתשלום של חודשיים... (!!!)
יפה מאד!
שנינו מאד התרשמנו מהקדמה, וחנן החליט לבדוק - אולי איכשהו הוא גם זכאי לזה (אז מה אם רק הגענו, ואז מה אם גאיה הייתה כבר בת כמעט 8 חודשים כשהגענו, ואז מה אם הוא קיבל אחריות על פרויקט ענקי.. מה מזיק לשאול?)
אז חנן שאל, ונענה - שבטח! מה זאת אומרת, ברור! - הוא זכאי לחופשת לידה (!!!) של חודשיים (!!!) בתשלום (!!!) והמון מזל טוב! ואיזה חמודה גאיה!
מעולה!
כשנותנים - צריך לקחת ולהגיד תודה - וזה בדיוק מה שהוא עשה.
איזה כיף!
לפני שהתחילה חופשת הלידה של חנן הוא תכנן תכנונים - והכריז -"יש לי שתי משימות לחופשה - לחזור לרוץ ולעזור לך למצוא עבודה!"
"אני אחזור לרוץ ואגיע ל-10 ק"מ בחופשה ",
"מעולה" אמרתי, "אבל מה מפריע לך לרוץ עכשיו...?"
"יהיה לי יותר זמן" הוא אמר... מתבאס עלי ועל התגובה המייבשת שלי..
"אוקי - סבבה - מעולה!" אמרתי - בשילוב חיוך מפייס - אבל אחרי כמעט שנה בבית אני יודעת שזמן זה לא מה שמפריע להתחיל לרוץ...
"אנחנו נמצא לך עבודה!" אמר באופטימיות
"נכון" אמרתי אני... (ועוד בנושא בפוסט שפרסמתי - קורות חיי...)
"נו באמת! נפעיל את כל הקשרים, ונחשוב מחוץ לקופסה ונפצח את זה!"
"מגניב" אמרתי
אז לבינתיים עברו כבר 5 שבועות מחופשת הלידה שבהם חנן רץ פעם אחת (בערך 2 ק"מ וחזר סחוט ותפוס גב), ואני לא מצאתי עדיין עבודה...
אבל מצד שני הספקנו לבקר בסן דייגו, ולטייל בסדונה, ולבלות המון זמן איכות עם הבנות, ולצאת לאכול בכל מיני מסעדות, ולחפש אוכל ישראלי ברחבי אריזונה (הגענו למאפייה שמוכרת בורקסים.. בערך ברמה של שופרסל, ולמסעדה ערבית שמוכרת חומוס שלא מתקרב אפילו לחומוס אחלה), ולעשות שופינג, ולבשל ופשוט לחיות בלי לעבוד. וזה כיף.
חנן כבר הכריז שצפוי להיכנס לדיכאון עמוק כשיחזור לעבודה.
אז עד אז, ממשיכים להנות,
ד"ש,
רותי
תארו לכם שאתם מגלים פתאום שבחברה שבה אתם עובדים יש חופשת לידה לגבר. ולא סתם חופשת לידה לגבר (כזו שאורכה 5 ימים והיא ניתנת על חשבון ימי מחלה וימי חופשה של העובד...) אלא חופשת לידה של חודשיים (!!!) בתשלום! (!!!) כזו שלא חייבים לנצל ישר כשהתינוק נולד, אלא אפשר לנצל אותה מתי שרוצים במהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק החדש! (!!!)
אז כן -
קצת אחרי שהגענו לצ'נדלר, וחנן התחיל לעבוד כאן, הוא גילה שבמקום העבודה שלו נותנים לגברים חופשת לידה בתשלום של חודשיים... (!!!)
יפה מאד!
שנינו מאד התרשמנו מהקדמה, וחנן החליט לבדוק - אולי איכשהו הוא גם זכאי לזה (אז מה אם רק הגענו, ואז מה אם גאיה הייתה כבר בת כמעט 8 חודשים כשהגענו, ואז מה אם הוא קיבל אחריות על פרויקט ענקי.. מה מזיק לשאול?)
אז חנן שאל, ונענה - שבטח! מה זאת אומרת, ברור! - הוא זכאי לחופשת לידה (!!!) של חודשיים (!!!) בתשלום (!!!) והמון מזל טוב! ואיזה חמודה גאיה!
מעולה!
כשנותנים - צריך לקחת ולהגיד תודה - וזה בדיוק מה שהוא עשה.
איזה כיף!
לפני שהתחילה חופשת הלידה של חנן הוא תכנן תכנונים - והכריז -"יש לי שתי משימות לחופשה - לחזור לרוץ ולעזור לך למצוא עבודה!"
"אני אחזור לרוץ ואגיע ל-10 ק"מ בחופשה ",
"מעולה" אמרתי, "אבל מה מפריע לך לרוץ עכשיו...?"
"יהיה לי יותר זמן" הוא אמר... מתבאס עלי ועל התגובה המייבשת שלי..
"אוקי - סבבה - מעולה!" אמרתי - בשילוב חיוך מפייס - אבל אחרי כמעט שנה בבית אני יודעת שזמן זה לא מה שמפריע להתחיל לרוץ...
"אנחנו נמצא לך עבודה!" אמר באופטימיות
"נכון" אמרתי אני... (ועוד בנושא בפוסט שפרסמתי - קורות חיי...)
"נו באמת! נפעיל את כל הקשרים, ונחשוב מחוץ לקופסה ונפצח את זה!"
"מגניב" אמרתי
אז לבינתיים עברו כבר 5 שבועות מחופשת הלידה שבהם חנן רץ פעם אחת (בערך 2 ק"מ וחזר סחוט ותפוס גב), ואני לא מצאתי עדיין עבודה...
אבל מצד שני הספקנו לבקר בסן דייגו, ולטייל בסדונה, ולבלות המון זמן איכות עם הבנות, ולצאת לאכול בכל מיני מסעדות, ולחפש אוכל ישראלי ברחבי אריזונה (הגענו למאפייה שמוכרת בורקסים.. בערך ברמה של שופרסל, ולמסעדה ערבית שמוכרת חומוס שלא מתקרב אפילו לחומוס אחלה), ולעשות שופינג, ולבשל ופשוט לחיות בלי לעבוד. וזה כיף.
חנן כבר הכריז שצפוי להיכנס לדיכאון עמוק כשיחזור לעבודה.
אז עד אז, ממשיכים להנות,
ד"ש,
רותי
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקמעניין מה יקרה כשאני אחזור לעבוד....
מחקמה שניסיתי לכתוב (ומשום מה האוטוקורט הצליח לחמוק בזמן של היסח דעת ולכתוב שטויות) זה כאורך החופש כך אורך הטראומה לחזור חחח
השבמחקאצלך זה יהיה דווקא מרגש וכיפי כי זה יהיה חדש ומרענן ומעסיק!
אני הבנתי אותך לחלוטין (גם עם כל התיקונים המעניינים)!
מחק