מי אני (אנחנו)?

👚 👶 ✈

זה הפוסט הראשון בבלוג שלי – (מחיאות כפיים  👏 ושטיח אדום!) וכאן אתאר מי אני (אנחנו) ובמה הבלוג הזה יעסוק ואיך הוא בנוי.

אין לי ניסיון בכתיבה ובטח שלא בכתיבת בלוגים, אבל מצד שני – רוב הדברים שעשיתי בחיי נעשו ללא ניסיון מוקדם אז החלטתי פשוט לקפוץ למים. 

טוב האמת שלא ממש... הרעיון על כתיבת בלוג מתבשל אצלי כבר כמה חודשים טובים - בעצם - מאז שעברנו לאריזונה.  לקח לי קצת זמן להוציא אותו לפועל. 
למה? 
אולי בגלל שמאז ומתמיד לא הייתי אחת שנהנית להיות במרכז הענינים (לא אוהבת ימי הולדת, שקלתי לבטל את החתונה שלנו ושאר מוזרויות שלמזלי חנן מכיל).
אולי בגלל שמאז שגאיה נולדה אני אמא במשרה מלאה (אפשר לומר גם מובטלת..) - לשתיים. וזה בואו נאמר - מאתגר, וגם גרם לי להבין שאני מתפקדת יופי טופי בלי לישון.
ואולי בגלל שלא הרגשתי שמה שיש לי לספר מעניין מישהו..
אבל אז(!!) החלטתי שבעצם - מה כבר יש להפסיד? אם מה שאכתוב לא יעניין אף אחד - אז אני לא אהיה במרכז העניינים וזה אחלה :) ואם מישהו ימצא קצת עניין ואפילו יקרא את מה שאכתוב זה גם מעולה.
ואז באמת החלטתי פשוט לקפוץ למים...
הכי גרוע – אבלע קצת מים, אתפתל בצורה לא אלגנטית במיוחד עד שמציל (בתקווה חטוב) יקפוץ ויציל אותי.

ברגעים אלה ממש – בזמן שמילים האלה מוקלדות על מקלדת המחשב שלי, אני יושבת על הספה, בסלון (המרווח והמעט חשוך) בדירה השכורה שלנו בצ'נדלר אריזונה. אנחנו נמצאים כאן בעקבות מעבר תפקיד בעבודה של חנן. השעה היא 10:58 בבוקר (שלפי שעון ישראל זה כמעט 9 בערב), בחוץ יש 40 מעלות צלסיוס (104 מעלות פרנהייט), גאיה ישנה שנת בוקר במיטתה, רומי בגן, לוקה רובצת על השטיח, וחנן בעבודה. בסך הכל שקט ורגוע... או שמא נאמר שיעמום עולם...

להיות אמא במשרה מלאה (=מובטלת..) זה מספק, מאתגר, בלתי אפשרי לעתים, משמח, מדהים, נוראי, מתיש, מופלא, ואלה הם חיי מאז שגאיה נולדה. לפני כן הייתי סתם אמא עובדת... אפשר לקרוא לזה חופשת לידה ארוכה שכרגע קצת קשה לראות את סיומה. גאיה היום בת 11 חודשים (וקצת), רומי בת 3 וחודשיים ולוקה (היא כלבה אבל גם לה יש גיל) היא בת.. וואו! כמעט 8! הגילאים של חנן ושלי קצת פחות מעניינים... אבל מי שממש רוצה לדעת – הוא בן 35 ואני בת 32 וכולנו יפים וחכמים.
👫👶👧🐶

מה כן מעניין לדעת עלינו? אז ככה:

חנן ואני מהנדסים, לפני שעברנו לארצות הברית של טראמפ, גרנו בתל אביב (אחרי שגרנו תקופה ברמת גן, ואצל ההורים של חנן בראשון לציון, ובבאר שבע ואני בכלל ירושלמית במקור...), אנחנו אוהבים לטייל, לבשל, לאכול.. אני אוהבת לפתור תשבצי היגיון ולקרוא ספרים (אבל למי יש זמן לזה) וגיליתי לאחרונה את נפלאות היוגה. חנן אוהב לראות ספורט (ולפעמים גם קצת לעשות ספורט) וגאדג'טים. אנחנו גם אוהבים אחד את השני (בדרך כלל) וגם את הבנות שלנו (כל הזמן) וגם לרבוץ מול הטלוויזיה.

אז כתבתי כבר שניסיון כתיבה אין לי ממש (חוץ מכתיבת ברכות יום הולדת מדהימות!) אבל השילוב של השעמום הקל שאני חווה לאחרונה עם רצף החוויות ההזויות, משונות, מעניינות שאנחנו חווים גרם לי לרצות לכתוב ולשתף – על מה? אז ככה – הבלוג הזה יעסוק במספר נושאים:

✈ הנושא הראשון – חווית המעבר לארצות הברית, ובפרט לצ'נדלר, אריזונה. בפוסטים האלה אספר על החוויות שלנו, על ההיערכויות שעשינו לקראת המעבר, על הטיסה, על הנחיתה, על ההתחלה החדשה ועל כל היתקלות חדשה עם גורמי בירוקרטיה/ ממשל או חוויות ייחודיות למעבר לארץ אחרת. וגם – על דברים שחשוב וכדאי לדעת.

👶 הנושא השני – אימהות. אני לא מתיימרת לתת כאן עצות וטיפים לאימהות, אלא רוצה לשתף בחוויות מצחיקות, נוראיות, כאלה שממלאות בגאווה או כאלה שגורמות לך להתחרט על כך שהבאת ילדים לעולם.. אני רוצה להדגיש שאני מאוהבת עד ישראל ובחזרה בשתי הבנות המקסימות שלי – אבל לכולם יש רגעי משבר מדי פעם, והמון רגעים של אושר צרוף.

👚 הנושא השלישי – ואני מה אתי? כאן אספר קצת על עצמי, על מה שעובר עלי בתוך כל הבלאגן הזה של מעבר-משפחה-בדידות-שיעמום-עומס יתר- וכו'..

מכיוון שחלק מהפוסטים יהיו קשורים למספר נושאים – המצאתי שיטה (גאונית וחדשנית) לתיוג הפוסטים לפי נושאים. לדוגמא – הפוסט הזה – הראשון והמרגש – כמובן רלוונטי לכל שלושת הנושאים ויקבל סימון בהתאם. כך יהיה קל יותר גם לחפש לאחר מכן פוסטים לפי הרלוונטיות לנושא המבוקש.

מעבר לכך – בכל פוסט אוסיף קישורים רלוונטיים לסייע ולעזור לאלה הנמצאים במצב דומה והפניות למקורות מידע נוספים.

שיהיה בהצלחה!

נשתמע,

רותי