לישון ביחד
👶💤
"רומצ'וק, בואי - הגיע הזמן ללכת לישון".
"אמא, גם את הולכת לישון?"
"כן, גם אני אלך לישון עוד מעט"
"עם האורח שלך?"
"איזה אורח?" שאלתי את רומי מחויכת
"עם אבא!"
"אבא הוא לא האורח שלי - הוא הבעל שלי" עניתי, למרות שאני לא כל כך אוהבת את המונח בעל...
"מה זה בעל?" רומי שאלה
"בעל זה משפחה שבוחרים" עניתי לה, מרוצה מעצמי
"וגם לי יש בעל?" שאלה רומי, מתעניינת
"לך עדיין אין בעל, כשתגדלי תוכלי לבחור לך אחד אם תרצי"
"אז אני בוחרת באחותי!" רומי אמרה.
לפני כמה חודשים סוף סוף העזנו לעשות שינוי מהותי בחיינו כמשפחה - להעביר את גאיה לחדר של רומי (או בעצם להפוך את החדר של רומי לחדר של רומי וגאיה, ולהחזיר את החדר של אבא ואמא לחדר למבוגרים ולוקה בלבד).
התלבטנו קשות לפני ההעברה, בעיקר בגלל שגאיה, מפלצת הלילה שלנו, מתעוררת בערך מליון פעמים בלילה. אבל החלטנו שלפחות חלק מבעיית ההתעוררויות החוזרות ונשנות שלה נגרם בגלל שהיא מתעוררת - רואה את אמא שלה (המוכרת יותר בתור המאכילה האנושית, או המניקה הראשית) - ואז לא רוצה לחזור לישון בלי חיבוק, הנקה, גם וגם...
כמו שהסבירו לי כבר אינספור פעמים - גם תינוקות וגם מבוגרים מתעוררים במהלך הלילה - אבל רוב המבוגרים יודעים איך לחזור לשינה מבלי להרגיש בכלל שהתעוררו, ורוב התינוקות עדיין לא למדו איך לעשות את זה, או שמעדיפים פשוט להתפנק על אמא שלהם מאשר להתאמץ ולהירדם חזרה לבד...
בכל מקרה - אזרנו אומץ והעברנו את המיטה של גאיה לחדר של רומי.
רומי הייתה בעננים מזה - התרגשה בטירוף, ולא הפסיקה לדבר על זה שהיא תישן עם האחות שלה. גאיה הלכה לישון בכיף במיטה שלה בחדר החדש והכל נראה אופטימי. אממה - כנראה שלא הכנו את רומי מספיק טוב לשינוי, ולמרות שקראנו סיפור בסלון ואז אמרנו שנכנסים בשקט בשקט לחדר (כי גאיה כבר ישנה), רומי פרצה בהתרגשות פנימה - והדליקה את האור... מה שגרר התעוררות של מפלצת הלילה, שלא הצליחה לחזור לישון לפני שהחזרנו את המיטה שלה לחדר שלנו (בסביבות 23:00 בלילה).
אחרי הכישלון הזה לקח לנו זמן עד שהעזנו שוב. אבל עשינו זאת לפני חודש וחצי - וחייבת לציין - בהצלחה! כל הכבוד לנו!
הפעם הכנו את רומי לכל התהליך, כולל הכניסה השקטה לחדר ו"אמא, אסור להדליק את האור כי גאיה ישנה.. שש..." ואיזה כיף לרומי שהיא ישנה עם גאיה בחדר, ורומי היא האחות הבכורה והיא תשמור על גאיה, ושלא צריך לדאוג אם גאיה בוכה כי אבא או אמא (על מי אנחנו עובדים?? אמא...) יבואו לעזור, ושגם אמא ישנה עם אחות שלה בחדר כשהייתה קטנה...
וזה עובד!
באמת שלא האמנתי.
שלא תחשבו, גאיה ממשיכה להתעורר די הרבה (אבל נראה לי שקצת פחות), רומי ברוב הפעמים לא מתעוררת מזה בכלל. לפעמים גאיה מתעוררת מזה שרומי נכנסת לחדר, אבל גם עם זה כבר למדנו להתמודד.
מאז שהן ישנות ביחד בחדר - אני רואה את הקשר ביניהן הולך ומתחזק (כנראה שזה גם בגלל שגאיה גדלה, ולרומי יותר כיף לשחק איתה או להתעצבן עליה). לפעמים אני שומעת את רומי בבוקר אומרת "בוקר טוב אחות שלי!" (למרות שגאיה עדיין ישנה...), ולפעמים בלילה, אם גאיה מתעוררת כשרומי נכנסת לחדר - רומי אומרת לה "ששש... גאיה! הכל בסדר!".
ללוקה היה קצת קשה עם זה שגאיה עזבה את החדר... אבל עכשיו כשהיא חזרה לישון לי בין הרגליים (אחרי שנה!) , נראה לי שגם היא מבינה שככה טוב לכולם. לפעמים היא הולכת לחדר של הבנות, לישון קצת שם.
ואנחנו? אנחנו זכינו לחדר משלנו שוב! אפשר להדליק את האור כשמחפשים את הפיג'מה במיטה, ולא חייבים ללחוש, ולא צריך להיכנס לשירותים שלנו בחושך - ורק אחרי שסוגרים את הדלת להדליק את האור.. בקיצור - החיים הטובים!
ד"ש,
רותי
"רומצ'וק, בואי - הגיע הזמן ללכת לישון".
"אמא, גם את הולכת לישון?"
"כן, גם אני אלך לישון עוד מעט"
"עם האורח שלך?"
"איזה אורח?" שאלתי את רומי מחויכת
"עם אבא!"
"אבא הוא לא האורח שלי - הוא הבעל שלי" עניתי, למרות שאני לא כל כך אוהבת את המונח בעל...
"מה זה בעל?" רומי שאלה
"בעל זה משפחה שבוחרים" עניתי לה, מרוצה מעצמי
"וגם לי יש בעל?" שאלה רומי, מתעניינת
"לך עדיין אין בעל, כשתגדלי תוכלי לבחור לך אחד אם תרצי"
"אז אני בוחרת באחותי!" רומי אמרה.
לפני כמה חודשים סוף סוף העזנו לעשות שינוי מהותי בחיינו כמשפחה - להעביר את גאיה לחדר של רומי (או בעצם להפוך את החדר של רומי לחדר של רומי וגאיה, ולהחזיר את החדר של אבא ואמא לחדר למבוגרים ולוקה בלבד).
התלבטנו קשות לפני ההעברה, בעיקר בגלל שגאיה, מפלצת הלילה שלנו, מתעוררת בערך מליון פעמים בלילה. אבל החלטנו שלפחות חלק מבעיית ההתעוררויות החוזרות ונשנות שלה נגרם בגלל שהיא מתעוררת - רואה את אמא שלה (המוכרת יותר בתור המאכילה האנושית, או המניקה הראשית) - ואז לא רוצה לחזור לישון בלי חיבוק, הנקה, גם וגם...
כמו שהסבירו לי כבר אינספור פעמים - גם תינוקות וגם מבוגרים מתעוררים במהלך הלילה - אבל רוב המבוגרים יודעים איך לחזור לשינה מבלי להרגיש בכלל שהתעוררו, ורוב התינוקות עדיין לא למדו איך לעשות את זה, או שמעדיפים פשוט להתפנק על אמא שלהם מאשר להתאמץ ולהירדם חזרה לבד...
בכל מקרה - אזרנו אומץ והעברנו את המיטה של גאיה לחדר של רומי.
רומי הייתה בעננים מזה - התרגשה בטירוף, ולא הפסיקה לדבר על זה שהיא תישן עם האחות שלה. גאיה הלכה לישון בכיף במיטה שלה בחדר החדש והכל נראה אופטימי. אממה - כנראה שלא הכנו את רומי מספיק טוב לשינוי, ולמרות שקראנו סיפור בסלון ואז אמרנו שנכנסים בשקט בשקט לחדר (כי גאיה כבר ישנה), רומי פרצה בהתרגשות פנימה - והדליקה את האור... מה שגרר התעוררות של מפלצת הלילה, שלא הצליחה לחזור לישון לפני שהחזרנו את המיטה שלה לחדר שלנו (בסביבות 23:00 בלילה).
אחרי הכישלון הזה לקח לנו זמן עד שהעזנו שוב. אבל עשינו זאת לפני חודש וחצי - וחייבת לציין - בהצלחה! כל הכבוד לנו!
הפעם הכנו את רומי לכל התהליך, כולל הכניסה השקטה לחדר ו"אמא, אסור להדליק את האור כי גאיה ישנה.. שש..." ואיזה כיף לרומי שהיא ישנה עם גאיה בחדר, ורומי היא האחות הבכורה והיא תשמור על גאיה, ושלא צריך לדאוג אם גאיה בוכה כי אבא או אמא (על מי אנחנו עובדים?? אמא...) יבואו לעזור, ושגם אמא ישנה עם אחות שלה בחדר כשהייתה קטנה...
וזה עובד!
באמת שלא האמנתי.
שלא תחשבו, גאיה ממשיכה להתעורר די הרבה (אבל נראה לי שקצת פחות), רומי ברוב הפעמים לא מתעוררת מזה בכלל. לפעמים גאיה מתעוררת מזה שרומי נכנסת לחדר, אבל גם עם זה כבר למדנו להתמודד.
מאז שהן ישנות ביחד בחדר - אני רואה את הקשר ביניהן הולך ומתחזק (כנראה שזה גם בגלל שגאיה גדלה, ולרומי יותר כיף לשחק איתה או להתעצבן עליה). לפעמים אני שומעת את רומי בבוקר אומרת "בוקר טוב אחות שלי!" (למרות שגאיה עדיין ישנה...), ולפעמים בלילה, אם גאיה מתעוררת כשרומי נכנסת לחדר - רומי אומרת לה "ששש... גאיה! הכל בסדר!".
ללוקה היה קצת קשה עם זה שגאיה עזבה את החדר... אבל עכשיו כשהיא חזרה לישון לי בין הרגליים (אחרי שנה!) , נראה לי שגם היא מבינה שככה טוב לכולם. לפעמים היא הולכת לחדר של הבנות, לישון קצת שם.
ואנחנו? אנחנו זכינו לחדר משלנו שוב! אפשר להדליק את האור כשמחפשים את הפיג'מה במיטה, ולא חייבים ללחוש, ולא צריך להיכנס לשירותים שלנו בחושך - ורק אחרי שסוגרים את הדלת להדליק את האור.. בקיצור - החיים הטובים!
ד"ש,
רותי
חמודות !!!!
השבמחק