לאנצ'בוקס, צ'יזסטיק ופאוץ'
✈👶🍴
קצת אחרי שהגענו לכאן ורומי התחילה ללכת לגן, החבר הכי טוב שלה מהגן (אמנם הכירו רק חודש - אבל הוא ללא ספק הוכתר כחבר הכי טוב.. בעיקר כי הוא הילד היחיד שדיבר עברית בגן) חזר לארץ... אמא שלו סיפרה לנו קצת לפני שהם חזרו שהיה לה סיוט בלילה שהלך בערך ככה:
הם חזרו לארץ, ושלחו את הילדים לגן, ואז הודיעו להם שגם בגן בישראל הפסיקו להכין ארוחת צהרים ולחלק לילדים ולכן ההורים מתבקשים לשלוח את הילדים עם אוכל מהבית. ובחלום היא עומדת ומבשלת פסטה ומטגנת שניצלים ובוכה, בוכה...
😄
אז כן.. כאן - צריך לשלוח אוכל עם הילדים לגן. וזה לא פשוט כל העסק הזה...!
זה לא רק ארוחת צהרים! יש גם Snackים שצריך לשלוח... וצריך לגוון ! כי יש גבול לכמות השניצלים והפסטה שאפשר לבשל או לאכול...
עדיין לא החלטתי לגמרי אם אני בעד או נגד.
מצד אחד - זו טרחה ואני לא אוהבת את זה שכל ילד מביא משהו אחר מהבית. תארו לכם מצב "היפותטי" שבו ילד מביא המבורגר וצ'יפס לגן ורומי צריכה לאכול את תבשיל הקינואה (המאד טעים!! אבל בכל זאת קינואה) שהכנתי לה...
מצד שני - עם התזונה האמריקאית המקולקלת להחריד - אני קצת שמחה שאנחנו יכולים לשלוט במה שהבנות אוכלות.
בכל מקרה - זה לא כל כך משנה מה אני חושבת - כי לא נראה שזה הולך להשתנות אז פשוט מבשלים ואורזים ומשתדלים לגוון. כך יצא שרומי שלנו אוכלת לפעמים אוכל של סבתא (עוף ברוטב אדום עם אורז - או חורייש אדום לפרסים שביניכם), ולפעמים "שעועית פתיתים" (שעועית מאש ברוטב אדום), לפעמים היא אוכלת פסטה בולונז, ולפעמים אורז מלא עם ירקות, לפעמים "צ'יפסים" (תפוחי אדמה בתנור) ועוף, ולפעמים לביבות כרובית או פיצה (שהשף חנן מכין)... ועוד ועוד...
האמת שאני לא כל כך יודעת מה שאר ההורים שולחים - אבל לפי התגובות שאני מקבלת מהגננות - כנראה שחצי מההורים שולחים מקדונלדס, והחצי השני שולח קורנפלקס... קצת עצוב..
מעבר לארוחת צהרים צריך לשלוח עם הילדים גם חטיפים (Snacks) - אחד לבוקר, ועוד אחד לאחר הצהרים. גם כאן בהתחלה הייתי מגוונת - עכשיו כבר יש לנו את ה-Snackים הקבועים.. הפאוץ' והצ'יסטיק!
אחת המלים הראשונות שרומי אמרה באנגלית הייתה סטיק (לתיאור הצ'יזסטיק הנכסף...) אחר כך הגיע מונח חדש - פאוץ' (לא יודעת למה קוראים לזה ככה... זה רסק תפוחים, סליחה - Applesauce, בתוך סוג של שקית - דמוי טרופית, אבל עם פיה...). אז שני אלה הם הקבועים שלנו. מעבר לזה - מוסיפים איזה פרי, או קורנפלקס, או עוגיה או קרקרים...
בקיצור מלחמת התשה!
שיהיה לנו בהצלחה!
ובתאבון!
רותי
קצת אחרי שהגענו לכאן ורומי התחילה ללכת לגן, החבר הכי טוב שלה מהגן (אמנם הכירו רק חודש - אבל הוא ללא ספק הוכתר כחבר הכי טוב.. בעיקר כי הוא הילד היחיד שדיבר עברית בגן) חזר לארץ... אמא שלו סיפרה לנו קצת לפני שהם חזרו שהיה לה סיוט בלילה שהלך בערך ככה:
הם חזרו לארץ, ושלחו את הילדים לגן, ואז הודיעו להם שגם בגן בישראל הפסיקו להכין ארוחת צהרים ולחלק לילדים ולכן ההורים מתבקשים לשלוח את הילדים עם אוכל מהבית. ובחלום היא עומדת ומבשלת פסטה ומטגנת שניצלים ובוכה, בוכה...
😄
אז כן.. כאן - צריך לשלוח אוכל עם הילדים לגן. וזה לא פשוט כל העסק הזה...!
זה לא רק ארוחת צהרים! יש גם Snackים שצריך לשלוח... וצריך לגוון ! כי יש גבול לכמות השניצלים והפסטה שאפשר לבשל או לאכול...
עדיין לא החלטתי לגמרי אם אני בעד או נגד.
מצד אחד - זו טרחה ואני לא אוהבת את זה שכל ילד מביא משהו אחר מהבית. תארו לכם מצב "היפותטי" שבו ילד מביא המבורגר וצ'יפס לגן ורומי צריכה לאכול את תבשיל הקינואה (המאד טעים!! אבל בכל זאת קינואה) שהכנתי לה...
מצד שני - עם התזונה האמריקאית המקולקלת להחריד - אני קצת שמחה שאנחנו יכולים לשלוט במה שהבנות אוכלות.
בכל מקרה - זה לא כל כך משנה מה אני חושבת - כי לא נראה שזה הולך להשתנות אז פשוט מבשלים ואורזים ומשתדלים לגוון. כך יצא שרומי שלנו אוכלת לפעמים אוכל של סבתא (עוף ברוטב אדום עם אורז - או חורייש אדום לפרסים שביניכם), ולפעמים "שעועית פתיתים" (שעועית מאש ברוטב אדום), לפעמים היא אוכלת פסטה בולונז, ולפעמים אורז מלא עם ירקות, לפעמים "צ'יפסים" (תפוחי אדמה בתנור) ועוף, ולפעמים לביבות כרובית או פיצה (שהשף חנן מכין)... ועוד ועוד...
האמת שאני לא כל כך יודעת מה שאר ההורים שולחים - אבל לפי התגובות שאני מקבלת מהגננות - כנראה שחצי מההורים שולחים מקדונלדס, והחצי השני שולח קורנפלקס... קצת עצוב..
מעבר לארוחת צהרים צריך לשלוח עם הילדים גם חטיפים (Snacks) - אחד לבוקר, ועוד אחד לאחר הצהרים. גם כאן בהתחלה הייתי מגוונת - עכשיו כבר יש לנו את ה-Snackים הקבועים.. הפאוץ' והצ'יסטיק!
אחת המלים הראשונות שרומי אמרה באנגלית הייתה סטיק (לתיאור הצ'יזסטיק הנכסף...) אחר כך הגיע מונח חדש - פאוץ' (לא יודעת למה קוראים לזה ככה... זה רסק תפוחים, סליחה - Applesauce, בתוך סוג של שקית - דמוי טרופית, אבל עם פיה...). אז שני אלה הם הקבועים שלנו. מעבר לזה - מוסיפים איזה פרי, או קורנפלקס, או עוגיה או קרקרים...
בקיצור מלחמת התשה!
שיהיה לנו בהצלחה!
ובתאבון!
רותי
יו כל הזמן אני מדמיינת אותה אוכלת ושמחה ומתגעגעת ונמחץ׳ לי הלב. מה עם טחינה???
השבמחק