חובות אבודים

📖👚

כשהגענו לצ'נדלר, לא הצלחתי לקרוא. הייתי כל כך שקועה בשינוי הגדול שעברנו, ובלדאוג שכולם בסדר ובלנסות להיכנס כאן לשיגרה, ולצאת מהדכדוך הקל שתף אותי שלא יכולתי להכיל סיפורים של מישהו אחר.
כך יצא, שרק עכשיו סיימתי לקרוא את הספר הראשון מאז שעברנו.
והוא היה מעולה.

חובות אבודים/ איריס לעאל

מכיוון שאני לא נוטה לקרוא את תקציר הספר בכריכה האחורית, כמעט עד שסיימתי את הספר - לא ידעתי שמדובר בעצם בספר המשך לספר קודם של הסופרת. העובדה הזו, בשילוב זה שלא קראתי את הספר הקודם, לא גרעו כלל מהנאתי מהספר. טוב, יכול להיות שהנאה היא לא המילה המתאימה לתיאור הרגשות המלוות את קריאת הספר - כי מדובר בסיפור על התפרקות... כל הדמויות בספר ובעיקר הגיבורה - מרסל, עוברים תהליך לא פשוט כאשר הבועה שיצרו סביבן מתנפצת ומכריחה אותן להיחשף לעולם האמיתי.
צורת הכתיבה - השימוש במשפטים ארוכים ומתוחכמים, וכן הדמויות השנונות דורשת הסתגלות, אבל אחרי כמה עמודים - מתרגלים, ואפילו מתאהבים בסגנון ובדמויות.

אז לא התכוונתי לכתוב כאן המלצה לספר  - אלא לסמן את הנקודה הזו - שבה רשמית חזרתי לקרוא (יאי!)- ולקוות שבזאת חזרנו לדרך המלך.
מניחה שלעולם לא אהיה תולעת ספרים כמו אמא שלי, אמא של חנן או אחותי שמסוגלות לסיים ספר ביומיים - אני צריכה זמן לקרוא (אני מאלה שקוראים בקצב הקראה... ממש שומעת את עצמי מקריאה..), לעכל, להרהר, וגם לישון, לאכול ולשתות בין לבין. מה לעשות - כזו אני... אבל - מקווה שעכשיו אוכל לבקש מהאורחים הבאים שלנו מהארץ להביא ספרים (גם למבוגרים) בלי להרגיש שאני סתם גורמת להם לסחוב...

בברכת קריאה מהנה,
רותי