גאיה חולה
✈ 👶🚑
לגאיה החמודה שלנו יש מנהג מגונה.
כשמגיעים אורחים או כשנוסעים לטייל היא בדרך כלל חולה באיזה חיידק לא ידידותי או וירוס מעצבן...
כשההורים של חנן באו לבקר - ואחרי שהיא הייתה קווץ' נוראי במשך הטיול שלנו בגראנד קניון ופלאגסטף וסדונה, גילינו שהיא לא 'סתם' מפונקת ומתבכיינת אלא שהייתה לה דלקת בדכי השתן... מסכנונת...
כשנסענו לבקר את המשפחה בסן דייגו בשבועות, גאיה הייתה עם חום ובילינו שם חצי יום ב- Urgent Care..
"אמא, גם אני רוצה תרופה" ההיפוכונדרית הקטנה שאנחנו מגדלים כאן אומרת
"רומי - תרופה מקבל מי שחולה - את לא חולה" אמרתי (ובראש הוספתי - "עדיין"...)
"אני כן חולה, כואב לי פה, ברגל" רומי מנסה את מזלה
"אה! זה חמור מאד - אבל לזה תרופה לא מתאימה - בואי אני אטפל בך" אמרתי תוך שאני תופסת אותה, מדגדגת ומנשקת אותה
לרגל הביקור המרגש של אחותי ובעלה, כאן אצלנו בצ'נדלר החביבה - תכננו שניסע כולם ביחד לסדונה ללילה, ומשם הזוג הצעיר, נטול הילדים והצעקות באוטו ימשיך לעוד שני לילות בפלאגסטאף כך שיוכלו לראות גם את ה-Grand Canyon.
איזה כיף!!
אבל אז... זכורים את המנהג המגונה של גאיה..? כנראה שהחליטה שזה זמן נהדר להידבק באיזה וירוס לא נעים של מחלת הפה והגפיים (ולא.. זה לא מחלת הפה והטלפיים - מסתבר שבזה רק חיות חולות...). כך יצא שאת יום כיפור בילינו בלפמפם אקמול לקטנה העצבנית, שפריחה ושלפוחיות החלו מכסים את ידיה ורגליה, ופצעים מציקים הופיעו בפה... ואת הלילה האחרון בילינו חסרי אונים מול הבכי הבלתי פוסק. מזל שחנן נזכר שדווקא אדוויל משפיע טוב יותר על גאיה, רץ לוולמארט ובזכותו הצלחנו גם קצת לישון (לישון זה חשוב!).
ברוב קולות החלטנו שנחסוך לגאיולי את הטיול.
"אמא גאיה לא באה לטיול כי היא חולה?" רומי שאלה, ואלי הבינה שלהיות חולה זה לא כל כך כיף.. למרות שמקבלים תרופות טעימות...
רומי, חנן אחותי ובעלה ארזו את עצמם, וברחו כל עוד נפשם בם מגאיה'לה החולה, שבאורח פלא דווקא הייתה ממש שמחה ורעננה הבוקר (כנראה שבזכות המקלחת שעשיתי לה), דבר שגרם לי לחשוב - אולי בכל זאת - נצטרף? אבל החלטתי שלא.. וטוב שכך... כי הקווץ' חזר ובגדול...
לוקה, גאיה ואני נשארנו להתפנק יחדיו.
בכל זאת יומיים פינוק עם אמא זה כיף כמעט כמו טיול עם הדודים מישראל, לא?
רק בריאות!
רותי
לגאיה החמודה שלנו יש מנהג מגונה.
כשמגיעים אורחים או כשנוסעים לטייל היא בדרך כלל חולה באיזה חיידק לא ידידותי או וירוס מעצבן...
כשההורים של חנן באו לבקר - ואחרי שהיא הייתה קווץ' נוראי במשך הטיול שלנו בגראנד קניון ופלאגסטף וסדונה, גילינו שהיא לא 'סתם' מפונקת ומתבכיינת אלא שהייתה לה דלקת בדכי השתן... מסכנונת...
כשנסענו לבקר את המשפחה בסן דייגו בשבועות, גאיה הייתה עם חום ובילינו שם חצי יום ב- Urgent Care..
"אמא, גם אני רוצה תרופה" ההיפוכונדרית הקטנה שאנחנו מגדלים כאן אומרת
"רומי - תרופה מקבל מי שחולה - את לא חולה" אמרתי (ובראש הוספתי - "עדיין"...)
"אני כן חולה, כואב לי פה, ברגל" רומי מנסה את מזלה
"אה! זה חמור מאד - אבל לזה תרופה לא מתאימה - בואי אני אטפל בך" אמרתי תוך שאני תופסת אותה, מדגדגת ומנשקת אותה
לרגל הביקור המרגש של אחותי ובעלה, כאן אצלנו בצ'נדלר החביבה - תכננו שניסע כולם ביחד לסדונה ללילה, ומשם הזוג הצעיר, נטול הילדים והצעקות באוטו ימשיך לעוד שני לילות בפלאגסטאף כך שיוכלו לראות גם את ה-Grand Canyon.
איזה כיף!!
אבל אז... זכורים את המנהג המגונה של גאיה..? כנראה שהחליטה שזה זמן נהדר להידבק באיזה וירוס לא נעים של מחלת הפה והגפיים (ולא.. זה לא מחלת הפה והטלפיים - מסתבר שבזה רק חיות חולות...). כך יצא שאת יום כיפור בילינו בלפמפם אקמול לקטנה העצבנית, שפריחה ושלפוחיות החלו מכסים את ידיה ורגליה, ופצעים מציקים הופיעו בפה... ואת הלילה האחרון בילינו חסרי אונים מול הבכי הבלתי פוסק. מזל שחנן נזכר שדווקא אדוויל משפיע טוב יותר על גאיה, רץ לוולמארט ובזכותו הצלחנו גם קצת לישון (לישון זה חשוב!).
ברוב קולות החלטנו שנחסוך לגאיולי את הטיול.
"אמא גאיה לא באה לטיול כי היא חולה?" רומי שאלה, ואלי הבינה שלהיות חולה זה לא כל כך כיף.. למרות שמקבלים תרופות טעימות...
רומי, חנן אחותי ובעלה ארזו את עצמם, וברחו כל עוד נפשם בם מגאיה'לה החולה, שבאורח פלא דווקא הייתה ממש שמחה ורעננה הבוקר (כנראה שבזכות המקלחת שעשיתי לה), דבר שגרם לי לחשוב - אולי בכל זאת - נצטרף? אבל החלטתי שלא.. וטוב שכך... כי הקווץ' חזר ובגדול...
לוקה, גאיה ואני נשארנו להתפנק יחדיו.
בכל זאת יומיים פינוק עם אמא זה כיף כמעט כמו טיול עם הדודים מישראל, לא?
רק בריאות!
רותי
תגובות
הוסף רשומת תגובה