קורות חיי
👚
לכתוב קורות חיים - משימה לא פשוטה. לכתוב קורות חיים באנגלית - מוסיף עוד מורכבות לתהליך. לכתוב קורות חיים באגלית שאליהם גם יחזרו אחרי שאני שולחת אותם - משימה בלתי אפשרית (נכון לעכשיו).
אז אנחנו כאן כבר כמה חודשים טובים - במשך רוב התקופה אני נמצאת בסטטוס של "מחפשת עבודה" (או מובטלת. טוב, בעצם - אמא במשרה מלאה) ואיך לומר את זה - זה מצב לא כל כך נעים.
איכשהו, במהלך חיי המסעירים, עבודות תמיד "נחתו" עלי. פרט לתקופה האחרונה לא יצא לי מעולם לחפש עבודה באופן פעיל.
כשהייתי בתיכון עבדתי כמדריכה במוזיאון (שחבריי היקרים סידרו לי - תודה לפינוס וג'ים), אחר כך עבדתי בדואר (כן, כן, מיינתי מכתבים וחבילות, אני עדיין אלופה ברשימת הרחובות באזור חלוקה 89 בירושלים) וגם את המשרה הנחשקת הזו סידרו לי (שוב תודה לג'ים), כשהשתחררתי מהצבא עבדתי כמדריכת פסיכומטרי (והפעם תודות מרובות לרינוליה), וגם כשסיימתי ללמוד מצאתי עבודה בזכות חברה.
בקיצור - אני לומדת עכשיו בפעם הראשונה מה זה לחפש עבודה, לשלוח קורות חיים לתוך בור שחור, לא לקבל טלפונים בחזרה (אפילו לא אחד!!!) ולהרגיש שיש משהו לא בסדר בתהליך הזה, ושאני מתאמצת נורא ולא מצליחה להגיע לשום מקום. מרגיש לי כאילו אני מפספסת משהו, שאם מישהו יגלה לי מהו, הטלפונים יתחילו לזרום בכמויות אבל - So Far אני לא מוצאת מהו המשהו הזה.
לבינתיים כתבתי קורות חיים, ושידרגתי אותם, וקראתי ספרים (כן כן - ספר אמיתי עם דפים) ובלוגים וכתבות, ושידרגתי אותם עוד, והתייעצתי עם אנשים ושידרגתי שוב.
כתבתי Cover Letters (כי ככה זה באמריקה) קורקטיים, מקצועיים, מרגשים, מצחיקים..
ניסיתי להפעיל כל מיני קשרים (כולל את חנן) שיעבירו בשבילי את קורות חיי המופלאים
פתחתי פרופיל מהמם ב- Linkedin והתחברתי לכל מי שאני מכירה, וגם להרבה שאני לא מכירה בכלל...
ואפילו התקשרתי לחברת השמה וגם להם שלחתי קורות חיים
וללא הואיל...
חנן אומר שאני צריכה לחשוב מחוץ לקופסה - שאם זה לא עובד בדרך הרגילה - יש דברים אחרים שאפשר לעשות (אמרתי כבר שהוא מאד חכם? והוא אלוף בלהציע הצעות!). ושלא יכול להיות שבחורה כזו מוכשרת ומדהימה ויפה כמוני לא מוצאת עבודה (טוב הוא מנסח את זה קצת אחרת..).
כנראה שאני עדיין מחכה שתיפול עלי עבודה, כמו שקרה בעבר.. למישהו יש עבודה להפיל עלי?
מה שבאמת קשה בכל העסק הזה - זה שעזבתי מקום עבודה טוב, וסטטוס מעולה בארץ (= מעמד הביניים, אבל מעמד ביניים משכיל, עובד, ציני, שגר בתל אביב, אוכל במסעדות ומתלונן על יוקר המחיה) והגעתי לאריזונה בתור מהגרת, בלי עבודה, סטטוס קצת אחר...
לפחות באריזונה הייאוש נעשה יותר נוח...
הכי גרוע - נחזור לארץ, לא?
רותי
לכתוב קורות חיים - משימה לא פשוטה. לכתוב קורות חיים באנגלית - מוסיף עוד מורכבות לתהליך. לכתוב קורות חיים באגלית שאליהם גם יחזרו אחרי שאני שולחת אותם - משימה בלתי אפשרית (נכון לעכשיו).
אז אנחנו כאן כבר כמה חודשים טובים - במשך רוב התקופה אני נמצאת בסטטוס של "מחפשת עבודה" (או מובטלת. טוב, בעצם - אמא במשרה מלאה) ואיך לומר את זה - זה מצב לא כל כך נעים.
איכשהו, במהלך חיי המסעירים, עבודות תמיד "נחתו" עלי. פרט לתקופה האחרונה לא יצא לי מעולם לחפש עבודה באופן פעיל.
כשהייתי בתיכון עבדתי כמדריכה במוזיאון (שחבריי היקרים סידרו לי - תודה לפינוס וג'ים), אחר כך עבדתי בדואר (כן, כן, מיינתי מכתבים וחבילות, אני עדיין אלופה ברשימת הרחובות באזור חלוקה 89 בירושלים) וגם את המשרה הנחשקת הזו סידרו לי (שוב תודה לג'ים), כשהשתחררתי מהצבא עבדתי כמדריכת פסיכומטרי (והפעם תודות מרובות לרינוליה), וגם כשסיימתי ללמוד מצאתי עבודה בזכות חברה.
בקיצור - אני לומדת עכשיו בפעם הראשונה מה זה לחפש עבודה, לשלוח קורות חיים לתוך בור שחור, לא לקבל טלפונים בחזרה (אפילו לא אחד!!!) ולהרגיש שיש משהו לא בסדר בתהליך הזה, ושאני מתאמצת נורא ולא מצליחה להגיע לשום מקום. מרגיש לי כאילו אני מפספסת משהו, שאם מישהו יגלה לי מהו, הטלפונים יתחילו לזרום בכמויות אבל - So Far אני לא מוצאת מהו המשהו הזה.
לבינתיים כתבתי קורות חיים, ושידרגתי אותם, וקראתי ספרים (כן כן - ספר אמיתי עם דפים) ובלוגים וכתבות, ושידרגתי אותם עוד, והתייעצתי עם אנשים ושידרגתי שוב.
כתבתי Cover Letters (כי ככה זה באמריקה) קורקטיים, מקצועיים, מרגשים, מצחיקים..
ניסיתי להפעיל כל מיני קשרים (כולל את חנן) שיעבירו בשבילי את קורות חיי המופלאים
פתחתי פרופיל מהמם ב- Linkedin והתחברתי לכל מי שאני מכירה, וגם להרבה שאני לא מכירה בכלל...
ואפילו התקשרתי לחברת השמה וגם להם שלחתי קורות חיים
וללא הואיל...
חנן אומר שאני צריכה לחשוב מחוץ לקופסה - שאם זה לא עובד בדרך הרגילה - יש דברים אחרים שאפשר לעשות (אמרתי כבר שהוא מאד חכם? והוא אלוף בלהציע הצעות!). ושלא יכול להיות שבחורה כזו מוכשרת ומדהימה ויפה כמוני לא מוצאת עבודה (טוב הוא מנסח את זה קצת אחרת..).
כנראה שאני עדיין מחכה שתיפול עלי עבודה, כמו שקרה בעבר.. למישהו יש עבודה להפיל עלי?
מה שבאמת קשה בכל העסק הזה - זה שעזבתי מקום עבודה טוב, וסטטוס מעולה בארץ (= מעמד הביניים, אבל מעמד ביניים משכיל, עובד, ציני, שגר בתל אביב, אוכל במסעדות ומתלונן על יוקר המחיה) והגעתי לאריזונה בתור מהגרת, בלי עבודה, סטטוס קצת אחר...
לפחות באריזונה הייאוש נעשה יותר נוח...
הכי גרוע - נחזור לארץ, לא?
רותי
נשמע הזוי, משהו דפוק שם בשיטה.
השבמחקאו שאני עדיין לא מבינה את השיטה... עובדת על זה :)
מחק