חומוס טעים באיזור פיניקס - יש חיה כזאת...?

✈ 🍴

כשחנן היה בחופשת לידה ניצלנו את חלק מהימים שבהם בילינו רק שנינו (בזמן שגם גאיה הייתה בגן) בבדיקת הסצינה הקולינרית המרגשת במטרופולין של פיניקס, אריזונה.

האמת שמצאנו כמה מסעדות לא רעות - על כך אכתוב בפעם אחרת... 

אבל בעיקר ניסינו לאתר מסעדות או מקומות אחרים שמוכרים מאכלים ישראליים.

כך יצא שבמהלך השיטוטים הגענו למאפייה של ישראלים ששם מוכרים חלות ועוגות שמרים ובורקסים (במחיר של 4 דולר לבורקס... ובטעם של בורקס מהשופרסל...), גילינו שאפילו ב- Sprouts מוכרים חומוס (שנראה כמו חומס צבר אבל אין לו טעם של חומוס בכלל), ואפילו ניסינו את החלה שמוכרים בימי שישי בגן של רומי וגאיה (האמת - לא רעה... אבל לא כמו החלה שאנחנו אופים).

באחד הימים הלכנו לגינה באחר הצהרים (גינה ממש כיפית בפארק Tumbelweed - עם המון מגלשות וסולמות ונדנדות ואפילו אומגה... ). אני רצתי עם רומי, טיפסתי בסולמות והתגלשתי במגלשות (הכי כיף להתגלש, בעיקר במגלשות שבהם לא בטוח שהישבן נכנס) וחנן ישב עם גאיה בצל, האכיל ואכל פירות. רומי מצאה ישר חבר. אמא שלו התחילה לדבר אתי ומסתבר שהיא מלבנון ("או! אז אנחנו שכנות" הגבתי באופן נדוש), וגרה באריזונה כבר מעל ל-10 שנים ("נחמד!" הגבתי). המשכנו לפטפט בזמן שהילדים משתובבים, וכשסיימו להשתובב (והתחילו לזרוק חול אחד על השני), נפרדנו בידידות ורומי ואני הצטרפנו לחנן ולגאיה לשתות ולנשנש פירות.

"איך לא שאלת אותה איפה יש פה חומס טוב?" חנן שאל

"או! נכון! באמת איך לא שאלתי... טוב אני אלך לשאול עכשיו!"

אז הלכתי ושאלתי!

היא הגיבה בשמחה והמליצה לנו על שלושה מקומות אחד של הסורי, השני ב- Tempe, ועוד אחד כאן קרוב - ה- Green Corner. היא אמרה שלא לצפות ליותר מדי - ושרומי מאד חמודה - ושיהיה בהצלחה ושלום!

אז אחרי המלצות מ"יודעת דבר", באחד הימים הפנויים - נסענו למקום ב-Tempe שנקרא - Golden Bakery. המקום עצמו - קטן, עם קופה בכניסה שממנה צריך להזמין, בחור שעומד מאחורי הקופה, ואיזה ארבעה שולחנות. הזמנו פלאפלים ושתי צלחות חומוס וקיווינו לטוב. השפה הזכירה לנו את אבו-שוקרי באבו-גוש, סידורי הישיבה הזכירו את אבו חסן ביפו, התמונה של הסבא של מישהו הזכירה את התמונה אצל חליל ברמלה - אולי יש תקווה לחומוס באריזונה? כשדודה פטמה יצאה מהמטבח עם המגש שלנו - הבנו שכנראה לחומוס נאלץ ולהמשיך להתגעגע...

זה לא היה נורא... זה הזכיר חומוס אחלה... אבל היה רחוק מאד מהחומוס בחומוסיות השוות (ואפילו הפחות שוות) בארץ. הפלאפלים דווקא היו לא רעים. והפיתות היו סבבה...

בדרך חזרה הביתה קנינו גרגירי חומוס - והחלטנו שנכין לבד...

בזאת סיימנו עם החיפוש אחר החומוס האריזונאי לעת עתה...

ד"ש,

רותי